<h1>סמ"ק סימן רמ"ח</h1>
<h2>דף ו.</h2>
וצדקה הבאה (ערכין דף ו', ובתוס' ב"ב דף ח') ליד גבאי אסו' לשנותה אם לא ברשות בני אותה העיר, אבל בני העיר משנין אותה לכל דבר שירצו אפילו לדבר הרשות דלב ב"ד מתנה עליהם ועני שאין מכירין אותו ואומר פרנסוני או כסוני אין בודקין לפרנסה, אבל בודקין לכסות פי' שלא יהא רמאי, מי שהתנדב (ערכין דף ו') מנורה או נר לבית הכנסת אסור לשנותה ואם לדבר מצוה מותר לשנותה, אף על פי שלא נשתקע שם בעליה מעליה, ומהו שם בעלים שאומרים המנורה או נר של פלוני ואם נשתקע אפילו לדבר הרשות מותר ואם היה המתנדב עכו"ם אסור (שם) לשנותה אפילו לדבר מצוה עד שישתקע שם בעליה מעליה, כמו שאמרו בערכין פרק קמא דעכו"ם מפעא פעי פירוש צועק ואומר הקדשתי דבר לבית הכנסת ומכרו אותו לעצמן.
<h2>דף כח.</h2>
לתת צדקה לעני כדכתיב (דברים ט"ו) נתון תתן לו, וצריך ליתנה (ב"ב דף ו') בסתר ולא יתפאר בצדקה ולא יתיהר בה ואומר הרב רבי אליעזר ממיץ שאם היה העני עובר עבירה להכעיס אינו חייב לזונו דלא קרינא ביה אחיך עד שישוב ויקבל עליו דין או ילקה כדמוכח בגיטין (דף מ"ו) גבי ההוא דזבן גרמיה ללודאי וכולי, וגם משומד לתיאבון היה אומר כן, ורב אמי (שם דף מ"ז) אמי שהיה רוצה לפדות משומד האוכל נבילות לתיאבון, לפנים משורת הדין היה עושה, אמרו חכמים (כתובות (דף נ') ובתוספתא שם) המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, ואמרינן בירושלמי (דפאה דף ט"ו) פעם ראשון לקרן מכאן ואילך לריוח, עשיר שאינו רוצה ליתן צדקה כופין אותו בדין, כדאמרינן (ב"ב דף ח') רבא אכפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה, וגדול המעשה יותר מן העושה, ודוקא באדם עשיר אבל באדם שאינו עשיר אין לדוחקו יותר מדאי רק בדבר הראוי.
